הבלוג של סמדר

אני חייבת להמליץ בפני כל קוראי המסורים על ספר חדש שיצא זה בחודש האחרון לחנויות הספרים וכבר נעשה לו לרב-מכר היסטרי. הספר פרי עטו של הפרופ’ שלמה זנד. אולי תאהבו את הדעות שמובאות בו ואולי לא. כך או אחרת הוא בהחלט שווה עיון. אני קראתי, בעלי לשעבר קרא, ועכשיו הבת הקטנה. קבלו הצצה קטנה:

 מתוך כריכת הספר:

“מהו עם ומתי הוא הופך ללאום? האם הוא “גזע”, “אתנוס”, או קבוצה אנושית בעלת רקע תרבותי-לשוני ותו לא? מדוע לאומים תובעים ריבונות על עצמם? ולשם מה הם נזקקים תכופות לדימויים המורים על מקור קדום ומשותף?

מתהיות תיאורטיות אלה ואחרות עולות ומתפרצות סוגיות אשר עשויות לערער זהויות פריכות ומחוזות זיכרון מורשים גם במקומותינו. מתי נוצר העם היהודי? במעמד מתן תורה בסיני? בכיבושי כנען? או שמא בקולמוסם של היסטוריונים יהודים מן המאה ה-19, אשר בדומה לחוקרי עבר בני תרבויות אחרות המציאו עמים מדומיינים על מנת ליצור ולייצב אומות עתידיות? באיזו תקופה הועבר התנ”ך ממדף הספרים התיאולוגי-דתי למדף ההיסטורי-לאומי? האם תושבי יהודה הוגלו עם חורבן המקדש השני בשנת 70 לספירה או האם היה זה מיתוס נוצרי שהתגלגל למסורת היהודית ושועתק ממנה בעוצמה לרעיון הציוני? ואם יושבי הארץ לא הוגלו מה עלה בגורלם? באיזה אל האמינו שליטי ונתיני ממלכת חִמְיַר החזקה ששכנה באזור תימן של היום? מי הייתה דהיה אל-כהינה הנועזת אשר חלשה על שבטים בֶרבֶּרים בצפון אפריקה? האם אימפריית הכוזרים המסתורית אכן התייהדה? וכיצד אירע שבמזרח אירופה התהוותה אוכלוסייה עצומה אשר חבקה על סף העת המודרנית את מרבית המאמינים היהודים בעולם?

 כלום היהודים הם “עם-גזע” בעל גֶּן ייחודי? האין זה סביר יותר להניח כי לזהות הקולקטיבית אין זיכרון עממי אחיד דיו ולכן היא נזקקת לתימוכין בביולוגיה? מה מסתתר מאחורי המושג “מדינת העם היהודי” ומדוע ישות זו לא נעשתה עד כה לרפובליקה ישראלית?”
הוצאת רסלינג, 94 ש”ח בחנויות הספרים.

סמדי ממליצה בחום לב. מרתק, קולח ומעורר מחשבה.

ודאי שמעתם כולכם על סדרת ההתעללויות שנחשפו נגד ילדים בשבועות האחרונים.

 באמת איני יודעת במה חטאו הנפשות האומללות האלו שהגיעו לעולם כדי לספוג עינויי גיהנום בשנותיהן הראשונות לחייהן.

מרבית האימהות שדיברתי עמן על הנושא אמרו לי כל בכל פעם שהן צפו בכך בטלוויזיה או שמעו על הנושא ברדיו - הן העדיפו פשוט לכבות את המכשיר.

 אני לא נוהגת כמותן. אני מישירה מבט למרקע. רואה הכול. כואבת בעצמי.

עולה כי בכמה מן המקרים חברי כת שטענו ל”תיקון” הילדים מגיל צעיר הם אלו שאחראיים למסכת ההתעללות. 

במדינות כגון בלגיה כמה כתות כבר הוצאו מחוץ לחוק. הדמיון האנושי הוא פורה ורב, וכפי שיש סייגים לחופש הביטוי כך גם צריכים להיות סייגים לחופש הדת. לא הכול יכול להיות מוצדק בשם קדושה כזו או אחרת.

אני שולחת איחולי החלמה מהירה לילדים, שלא יידעו עוד כאב בחייהם.

אולי המפתח למניעת אלימות כזו היא הכרה יותר מעמיקה של נושא הכתות בכלל, של הדינמיקה הכתתית, של המנהיג ושל הסכנות הטמונות בה. נושא שלא מטופל כלל בישראל, ייתכן שבשל הפלורליזם הדתי (ולא התרבותי) הגדול שישראל מאפשרת.

תוכלו ללמוד עוד בנושא בקישור הבא שמקיף נושאים נרחבים ומרתקים ביותר:

לחצו כאן